מוסך שחר בע"מ נ' גבריאלי ואח'

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת דנה עופר), מיום 9/2/11, אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 08-16038-10-9.

הינני דן בבקשת רשות הערעור כבערער עצמו, וזאת לאחר שניתנה לשני הצדדים להשמיע דבריהם בעניין זה.

עפ"י ההחלטה נשוא הערעור (להלן: "ההחלטה"), החליטה רשמת ההוצל"פ כי צו העיקול שניתן לטובת המשיב מס' 3 קדם להמחאת הזכות, שנעשתה בין המערערת לבין החייבת – המשיבה מס' 1 ועל כן דינו לגבור על אותה המחאת זכות, כך שיש להעביר את הכספים המעוקלים לתיק האיחוד שנפתח לחייבת.

לשם השלם התמונה אציין כי המערערת תיקנה רכב של החייבת, שניזוק בתאונת דרכים, כאשר שכר התיקון הינו בהיקף העולה על סך של 48,000 ₪, החייבת מסרה צ'קים לשם פירעון החוב, אך אותם צ'קים לא כובדו על ידי הבנק. כן אציין כי בגין אותה תאונת דרכים, כנראה, הגיעו לחייבת כספים מאת המשיבה מס' 2 – המבטחת של הרכב, אשר היה מעורב בתאונת הדרכים הנ"ל ביחד עם רכב החייבת, שתוקן אצל המערערת.

תמצית העובדות הרלוונטיות הינה כדלקמן:

המשיב מס' 3 – בנק הפועלים – הינו נושה של החייבת והגיש נגד החייבת תובענה כספית ע"ס של מעל 300,000 ₪.

בגדר אותה תובענה כספית עתר המשיב מס' 3 לקבל צו עיקול זמני נגד החייבת, אשר הומצא לידי המחזיק – המשיב מס' 2 – עוד ביום 23/2/10.

המחזיק השיב לצו העיקול הזמני כי אין בידיו כספים לעיקול עבור החייבת.

ביום 3/3/10 חתמה החייבת על המחאת זכות עפי"ה היא המחתה כל זכויותיה לקבל כספים בגין תאונת הדרכים שהרכב שלה היה מעורב בו אצל המשיבה מס' 2 – חב' הביטוח איי.די.איי, כאשר אותה המחאת זכות הומצאה לידי צד ג' הנ"ל עוד באותו יום.

בהמשך, לקראת סוף שנת 2010, שוב הומצא לידי צד ג' עיקול על ידי המערערת.

בהמשך או במקביל החייבת פתחה איחוד תיקים, אשר בו אוחדו כל תיקי ההוצל"פ הקיימים נגדה.

בתחילת שנת 2011 ניתן פס"ד לטובת המשיב מס' 3, אשר עפי"ו החייבת חוייבה לשלם לו את סכום התביעה, כפי שהוגשה.

עד כאן העובדות הרלוונטיות.

הינני סבור כי במסכת האירועים הנ"ל אין מקום לקבוע כי צו העיקול הזמני שניתן לטובת המשיבה בחודש 2/10 אכן גובר על המחאת הזכות שניתנה לטובת המערערת כמס' ימים לאחר מכן.

הטעם לכך כי מדובר בעיקול זמני, כאשר צד ג' השיב עליו כי אין בידיו כספים לעיקול.

משהודיע צד ג' כי אין בידיו כספים לעיקול, פג תוקפו של אותו צו עיקול זמני, כאשר הסעד שהיה נתון למשיב מס' 3 הוא להגיש בקשה לאישור העיקול, בקשה שהיתה יכולה להיות נידונה כתביעה אזרחית בפני ביהמ"ש.

משלא עשה כן, משמע שהוא השלים עם תשובת צד ג', ובמסתבר המסקנה המתחייבת כי אותו צו עיקול זמני פג ונעלם מהעולם.

אוסיף כי לא נמצא באף שלב, גם לאחר מתן פסה"ד על ידי ביהמ"ש לטובת המשיב, כי המשיב ביקש אישור אותו עיקול זמני.

סיכום הדברים עד כה כי צו העיקול הזמני שניתן לטובת המשיב מס' 3 לא נכנס לתוקף. המחאת הזכות נחתמה על ידי החייבת לטובת המערערת ביום 3/3/10, היא הומצאה לידי המשיב מס' 2 – עוד באותו יום, כך שיש לכבד אותה המחאת זכות ויש באותה המחאת זכות כדי לגבור על כל צו עיקול שניתן לאחר מכן.